#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירוש 'כוסס'.	כל דבר שהוא אוכלו שלא כדרך אכילתו, קרי ליה כוסס.	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זר שבלע שזיפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר, מה משלם הראשון ומה משלם השני, ומדוע.	הראשון משלם קרן וחומש [שאף היא דרך אכילתן].<br>שני משלם דמי עצים לראשון [שהרי קנאן הראשון ונתחייב בתשלומיהן, והן אינן ראויות עוד אלא להסקה].	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלל אמר ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרף, טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אין מצטרפין.<br>מה הפירוש טומאתו ושיעורו שוה.	כגון שני חצאי זיתים משני מתים או משתי נבילות, או שתי חצאי עדשה משני שרצים, שזמן טומאתן שוה, ושיעורן שוה לטמא בשיעור אחד.	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלל אמר ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרף, טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אין מצטרפין.<br>מה הפירוש טומאתו ולא שיעורו.	כגון שרץ ונבילה, ששניהן טומאת ערב, אבל אין שיעורן שוה לטמא, שזה בכזית וזה בכעדשה.	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלל אמר ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרף, טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אין מצטרפין.<br>מה הפירוש שיעורו ולא טומאתו.	כגון מת ונבילה, ששניהם בכזית, וזה טומאת שבעה וזה טומאת ערב.	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלל אמר ר' יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרף. טומאתו ולא שיעורו, שיעורו ולא טומאתו, לא טומאתו ולא שיעורו, אין מצטרפין.<br>האם משנתנו שאומרת האוכל ושותה אין מצטרפין סוברת דוקא כרבי יהושע. 2	"רב חסדא ור""ל אומרים שמשנתנו כר' יהושע, אבל לרבנן מצטרפין.<br>רב נחמן ור' יוחנן אומרים שרבנן חלקו רק לגבי טומאה, אבל לגבי יו""כ שהוא משום יתובי דעתא סוברים שאין מצטרפין, כי אין דעתו מתישבת בכך."	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכל ושתה בהעלם אחד, מה דינו.	אינו חייב אלא חטאת אחת [דחד שמא הוא, דאכילה ושתיה מחד קרא נפקי].	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכל ועשה מלאכה בהעלם אחד, מה דינו.	חייב שתי חטאות [תרי שמות נינהו דמתרי קראי נפקי].	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכל אוכלין שאינם ראוין לאכילה ושתה משקין שאינן ראוין לשתיה, ציר ומורייס, מה דינו.	פטור.	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי. מה אמר ר""ל ומה הקשו עליו."	"אמר ר""ל מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי, משום דלא אפשר.<div>נכתוב <font color=""#55988e"">לא יאכל</font> - אכילה בכזית.&nbsp;</div><div>נכתוב&nbsp;<font color=""#55988e"">לא תעונה</font> - קום אכול משמע. <br>מתקיף לה רב הושעיא&nbsp;</div><div>נכתוב&nbsp;<font color=""#55988e"">השמר פן לא תעונה</font> - א""כ נפישי להו לאוי [ושמא לא רצה להרבות בו לאוין]<br>מתקיף לה רב ביבי בר אביי&nbsp;</div><div>נכתוב&nbsp;<font color=""#55988e"">השמר במצות עינוי</font> - אם כן השמר דלאו לאו השמר דעשה עשה.<br>מתקיף לה רב אשי&nbsp;</div><div>נכתוב <font color=""#55988e"">אל תסור מן העינוי</font> -&nbsp;קשיא.</div>"	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יכול שיהא ענוש כרת על תוספת מלאכה. (שלא הוסיף מחול על הקודש בשביתה ממלאכה)	"תלמוד לומר 'וכל הנפש אשר תעשה מלאכה <font color=""#0f5bff"">בעצם היום הזה</font> ונכרתה'. על עיצומו של יום ענוש כרת, ואינו ענוש כרת על תוספת מלאכה."	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יכול יהיה ענוש כרת על תוספת עינוי.	תלמוד לומר 'כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה', על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי.	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יכול לא יהא בכלל עונש (כרת) אבל יהא מוזהר על תוספת מלאכה (מלקות).	תלמוד לומר 'וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה', על עיצומו של יום הוא מוזהר, ואינו מוזהר על תוספת מלאכה.	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יכול יהא מוזהר על תוספת עינוי (שלא נאמר בה בעצם היום הזה).<div>מה התשובה.</div>	ודין הוא. ומה מלאכה שנוהגת בשבתות וימים טובים אינו מוזהר עליה, עינוי שאינו נוהג בשבתות וימים טובים אינו דין שלא יהא מוזהר עליו.	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה נאמר ביום כפור 'בעצם היום הזה'. 3	<div>אזהרת מלאכה ועונש מלאכה.&nbsp;</div><div>עונש עינוי.</div>וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם:<br>וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:<br><div>כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:<br></div>	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבל אזהרה לעינוי של יום עצמו לא למדנו. איך מנסה הברייתא ללמוד אזהרת עינוי, ומה מקשה הגמ'.	"לא יאמר עונש במלאכה וילמד מעינוי, ומה עינוי שאינו נוהג בשבתות וי""ט ענוש כרת, מלאכה שנוהגת בשבתות וימים טובים לא כל שכן? למה נאמר, מופנה, להקיש ולדון ממנו גזרה שוה, נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה, מה מלאכה לא ענש אלא אם כן הזהיר, אף עינוי לא ענש אלא אם כן הזהיר. <br>ומקשה הגמ': מה לעינוי שלא הותר מכללו, תאמר במלאכה שהותרה מכללה אצל גבוה.&nbsp;"	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבל אזהרה לעינוי של יום עצמו לא למדנו. מהי האפשרות השניה של הגמ' לגרוס בברייתא לימוד לאזהרת עינוי, ומה מקשה הגמ'.&nbsp;	לא יאמר עונש בעינוי, דגמר ממלאכה, מה מלאכה שהותרה מכללה [אצל גבוה] ענוש כרת, עינוי שלא הותר מכללו לא כל שכן, למה נאמר? מופנה, להקיש ולדון ממנה גזירה שוה, נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה, מה מלאכה ענש והזהיר אף עינוי ענש והזהיר. <br>ומקשה הגמ': איכא למיפרך, מה למלאכה שכן נוהגת בשבתות וימים טובים, תאמר בעינוי שאינו נוהג בשבתות וימים טובים.&nbsp;	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'השמר' דעשה, האם נחשב ללאו או לעשה.	השמר דלאו - לאו, השמר דעשה - עשה.	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מסביר רב הונא את דברי הברייתא שלומדת אזהרת עינוי ביום כפור בהיקש עינוי למלאכה.	"שהתנא לומד גז""ש 'עצם עצם' (בעצם היום הזה).&nbsp;<div>והגז""ש מופנית כי חמש פסוקים כתובים במלאכה [ארבעה לאוין וכרת אחד], אחד לאזהרת יום, אחד לאזהרת לילה, אחד לעונש יום, אחד לעונש לילה, ואחד מופנה ללמוד עינוי ממלאכה, בין של יום ובין של לילה.</div>"	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך לומד רבי ישמעאל אזהרת עינוי ביום כפור מנערה המאורסה.	נאמר כאן 'עינוי', ונאמר בנערה המאורסה 'על דבר אשר ענה את אשת רעהו'.&nbsp;<div>מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר, אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר.</div>	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומדים רב אחא בר יעקב ורב פפא אזהרת עינוי ביום כפור.	"רב אחא בר יעקב לומד גז""ש 'שבת שבתון' משבת בראשית, מה להלן לא ענש אא""כ הזהיר, אף כאן.<br>ורב פפא אומר שא""צ גז""ש, שכיון שיום כפור נקרא <font color=""#3377cc"">שבת</font> לענין עינוי, שנאמר 'תשבתו שבתכם', הרי הוא כשבת לגבי עונש ואזהרה."	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה רב פפא לומד שיום כפור נקרא שבת ממה שנאמר 'תשבתו שבתכם', ולא ממה שנאמר 'שבת שבתון'. 2 פירושים ברש""י."	<ol><li>כי 'שבת שבתון' צריכים כדי לדרוש על שאר העינויים.</li><li>כי 'שבת שבתון' אינו אומר שהיום נקרא שבת, אלא שהמנוחה תהיה מנוחת מרגוע (למרות שכתוב שבת בלשון זכר, כי מנוחה היא גם כן לשון זכר), אבל 'תשבתו שבתכם' מלמד שהיום עצמו נקרא שבת.&nbsp;&nbsp;</li></ol>	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה לומד רב אחא בר יעקב מ'תשבתו שבתכם'.	"מיבעי ליה לכדתניא 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש'', יכול יתחיל ויתענה בתשעה, ת""ל 'בערב', אי בערב יכול משתחשך, ת""ל 'בתשעה', הא כיצד? מתחיל ומתענה מבעוד יום. מכאן שמוסיפין מחול על הקודש. אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין, ת""ל 'מערב עד ערב'.&nbsp;<div>אין לי אלא יוה""כ, שבתות מניין, ת""ל <font color=""#ff425b"">'תשבתו'</font>.&nbsp;</div><div>אין לי אלא שבתות, ימים טובים מנין, ת""ל <font color=""#ff425b"">'שבתכם'</font>.&nbsp;</div><div><br></div><div>הא כיצד, כל מקום שנאמר 'שבות' - מוסיפין מחול על הקודש.</div>"	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"התנא של הברייתא שהוצרך להביא פסוק שאין עונש ואזהרה על תוספת יום הכפורים, ממילא שמעינן שמוסיפין, וא""כ מה הוא יעשה עם הפסוק 'ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב'."	"מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדיפתי, דתני חייא בר רב מדיפתי 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה', וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין, אלא לומר לך דכל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי [כלומר התקן עצמך בתשעה שתוכל להתענות בעשרה, ומדאפקיה בלשון עינוי לומר לך הרי הוא כאילו מתענה <span style=""color: rgb(85, 0, 255);"">בתשעה</span><span style=""color: rgb(0, 0, 0);"">]</span>."	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כס פלפלי, כס זנגבילא, מה דינו.	פטור [אין זה ישוב הדעת, שאין זה דרך אכילתו]. יבשים.	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשו על רבא שאמר כס פלפלי פטור, ומה תירצו.	מיתיבי, היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר 'וערלתם ערלתו את פריו', איני יודע שעץ מאכל הוא, אלא מה תלמוד לומר 'עץ מאכל', עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה פלפלין, ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה, ואין ארץ ישראל חסרה כלום, שנא' 'לא תחסר כל בה' [אלמא מאכל קרי ליה].<br>ותירצו, לא קשיא, הא ברטיבתא [חזי למאכל] והא ביבישתא.	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאמר רב נחמן האי הימלתא דאתי מבי הנדואי שריא ומברכינן עליה בורא פרי האדמה. מדוע אין בו איסור בישולי גויים, ומדוע אין בו איסור גיעולי גויים.	בישולי גויים אין בו משום שנאכל חי, וגיעולי גויים אין בו משום שזה נותן טעם לפגם.	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"והאמר רב נחמן האי הימלתא דאתי מבי הנדואי <font color=""#ff425b"">שריא</font> ומברכינן עליה בורא פרי האדמה. מהי הימלתא, ומדוע שריא, ומה קשה מזה על רבא, ומה תירצו."	הימלתא הוא תבשיל של זנגוויל עם דבש. ואין בו בישולי גויים משום שנאכל חי.<div>וקשה מזה על רבא שאמר כס זנגוילא פטור, הרי ראוי הוא לאכילה חי.<br>ותירצו: הא ברטיבא [חזי למיכל], הא ביבשתא.</div>	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכל עלי קנים מה דינו.	פטור.	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכל לולבי גפנים ביום כפור, מה דינו.	"אם לבלבו מר""ה עד יום כפור חייב, אבל אם לבלבלו עוד לפני ר""ה נעשו קשים, ועץ בעלמא נינהו."	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתה ציר או מורייס פטור. מה דייקו מכאן.	שאם שתה חומץ חייב, כרבי שסובר חומץ משיב את הנפש [ומבטל את העינוי].	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרש רב גידל בר מנשה מבירי דנרש אין הלכה כרבי.<br>מה קרה לשנה הבאה, ומה אמר להם.	לשנה הבאה יצאו כולם ומזגו [נתנו בו מים להתיש כוחו] ושתו חומץ ביום כפור. שמע רב גידל והקפיד, אמר: אני אמרתי לענין דיעבד, אבל לכתחילה לא אמרתי. אני אמרתי מעט, אבל הרבה לא אמרתי.&nbsp;אני אמרתי חי, אבל מזוג לא אמרתי.	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פסוקים כתובים באיסור מלאכה ביום כפור, ומה לומדים מהם.	<div>חמש פסוקים כתובים במלאכה [ארבעה לאוין וכרת אחד].&nbsp;</div><div>אחד לאזהרת יום.&nbsp;</div><div>אחד לאזהרת לילה.&nbsp;</div><div>אחד לעונש יום.&nbsp;</div><div>אחד לעונש לילה.&nbsp;</div><div>אחד מופנה ללמוד עינוי ממלאכה, בין של יום ובין של לילה.</div>	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ריש לקיש מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי וכו'.<br>מה הקשו עליו. 3	"<div>מתקיף לה רב הושעיא, נכתוב&nbsp;<font color=""#55988e"">השמר פן לא תעונה</font> - א""כ נפישי להו לאוי [ושמא לא רצה להרבות בו לאוין]</div><div>מתקיף לה רב ביבי בר אביי, נכתוב&nbsp;<font color=""#55988e"">השמר במצות עינוי</font> - אם כן השמר דלאו לאו השמר דעשה עשה.</div><div>מתקיף לה רב אשי, נכתוב <font color=""#55988e"">אל תסור מן העינוי</font> -&nbsp;קשיא.</div>"	יומא פרק שמיני פא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל.<br>מה דרש ר' מאיר על פסוק זה.	היה רבי מאיר אומר, ממשמע שנאמר 'וערלתם ערלתו את פריו', איני יודע שעץ מאכל הוא, אלא מה תלמוד לומר 'עץ מאכל', עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה פלפלין, ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה, ואין ארץ ישראל חסרה כלום, שנאמר 'לא תחסר כל בה'.	יומא פרק שמיני פא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי. מה אמר ר""ל."	"אמר ר""ל מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי, משום דלא אפשר.<div>נכתוב <font color=""#55988e"">לא יאכל</font> - אכילה בכזית.&nbsp;</div><div>נכתוב&nbsp;<font color=""#55988e"">לא תעונה</font> - קום אכול משמע.</div>"	יומא פרק שמיני פא א		
